about01

רות דורית יעקובי אמנית בינלאומית, ציירת ומשוררת, הציגה כ -64 תערוכות יחיד על פני חמש יבשות בגלריות ומוזיאונים מרכזיים. ביניהן- ניו-יורק, טורונטו, מונטריאול,  ברלין, טוקיו, בייג'ין, סיאול, מקסיקו-סיטי, לימה, בואנוס-איירס, מוזיאון תל-אביב, מוזיאון ישראל. בשנת 2000 הציגה תערוכת יחיד בוותיקן " שער הדמעות, גשם השושנים" בחסות האפיפיור. משנת 2008 נפתחה תצוגת קבע ב"האנגר של רות דורית יעקובי" בערד המלווה בסרט "האישה של אלף הקולות".

הציורים הם מסע ממוות, התפוררות, שברים ואבדון, לחיים, אמונה וריפוי.
רות דורית יעקובי, רואה בציוריה יצירות דתיות, שמאניסטיות בעלות עוצמה וחיים משל עצמם.

רות דורית יעקובי מתגוררת על גבול המדבר הנוכח ביצירתה.
היא חווה את יצירתה כאל-כימיה, מלח, מסמרים, גשם, סופות חול, שעווה נמסה, דמעות ואפר. ציורים שהם כתמים של ביוגרפיה, הצבע הוא מילה הנערמת לדפים של חיים.

about02

השירים והציורים מדברים באותה השפה, מפרים ומעצימים זה את זה ויוצרים תיבת תהודה לקולות
עתיקים וחדשים, תיבת התהודה של דפי ההיסטוריה המדממים.

תצוגת הקבע בהאנגר היא קטע ממסע מתמשך, מסדרון ארוך, מסע משער הדמעות לגשם השושנים. טריטוריה של ריפוי, איחוי, נחמה, שליחות, פחות מוות, שברים מלח, דימום. האישה שנשמותיה עזובות שומעת כוכבים נופלים. אישה שידיה מאירות בליל ירח מלא, רואה גורלות במים.
ותיבת הקולות, מזוודה של ההיסטוריה מטפטפת דם.
ההאנגר הוא כמערה מאירה של חדרי לב שההולכים בהם נעטפים ומתכסים בגלימה כחולה של רחמים. הבית שיש בו מקום לחמלה.

התצוגה היא המעבר מכתם הדם לכתם האור, מהכאב העמום של הדורות, מהמקום של המוות העמוק, נולדה חדשה. אחרי אלף מיתות מתמשכות ודימום איטי בלילות בגלימת אור מאירה, עכשיו תוכל לעוף.

האישה שנמהלת באור היא תיבת הקולות, משמיעה את הקולות השרופים, הקולות השותקים, קולות הילדים שאינם ואת קינת האמהות.